אקווריום המרק שלי לשלום בית

מבשל מהנשמה. איציק כרסנטי

איציק כרסנטי הוא מעצב שיער מוביל, אין אושייה חיפאית אחת (וגם הרבה מחוץ לחיפה) שלא הפקידה את ראשה בידיו. אבל צדדים רבים לאישיותו של כרסנטי וכאן תפגשו אותו מזוויות אחרות. בתור בשלן ידוע, שאנשים פונים אליו באמצע הרחוב בשביל המתכונים, שמי שהפסיד אותו בסדרת הריאלטי בישול המקסימה "בואו לאכול איתי" לא יודע מה הוא הפסיד, את הטור הראשון שלו הוא מקדיש כמובן לאוכל. מה מתאים יותר ליום חורפי ממרק מנחם ומפנק ולא סתם מרק, אקווריום שלם שיבוא לכם לשחות בו. ולתוספת…שיעור לחיים. 

מאז ומעולם הייתה לי סימביוזה אמביוולנטית עם הנזיד הכי בסיסי שיש, הכי ראשוני, והכי קדמוני, מה קדמוני?? הכי אנו באנו. תשמעו סיפור משובב נפש על הנזיד המופלא הזה הנקרא 'מרק' ומוסר השכל בצדו. אישה דתייה שהכרתי סיפרה לי את הסיפור הזה, שפריו מתוק, על מרק דליקטס, שלימד אותי כיצד ניתן להשכין שלום בתוך הבית ולגרום נחת לאישה שהיא עמוד הבית.

יום אחד מסר מר"ן גאון ידוע שיעור בישיבה בה היה נוכח אורח מכובד, ראש ישיבה מאמריקה. כיאה ליהודי כשר, שומר מצוות, הזמין המר"ן את האורח לביתו והלא הכנסת אורחים היא מצווה נעלה. עוד בטרם הגיעם הודיע המר"ן לאשתו הרבנית כי יש אורח לארוחת צהריים ובעלת הבית טרחה והכינה סיר מרק גדול.

התיישבו המלומדים לאכול, והאורח טורף את המרק ומבקש תוספת, מביאה הרבנית את התוספת והוא שוב טורף ומבקש עוד תוספת, וחוזר חלילה חמש פעמים.

השתומם המרן מהמחזה ושאל את האורח: 'מה העניין?? מעולם לא יחסת חשיבות לאוכל, כך נוהג מרביץ תורה מפורסם?'

אמר לו האורח בוא ואסביר לך – אתה צריך להבין, המרק שהרבנית עושה הוא ה'שיעור הכללי' שלה!. אני מכין שיעור בשקידה ומעביר את השיעור לתלמידי הרבים. קורה ובא אחרי השיעור מי מתלמידי ואומר לי: 'השיעור היה כל כך טוב, אולי ראש הישיבה יכול לחזור על השיעור עוד פעם', זה גורם לי להתמלא שמחה בליבי.

והרבנית-מה השיעור שהיא הכינה, ואיך היא מכינה?

האם הכינה את המרק בקלות?

לא ולא.

מהבוקר היא טורחת להכין.

הלכה לקנות את הירקות והעוף בשוק, קילפה, חתכה, ושמה בסיר, שמה מים, ופתאום נגמר הגז, צריך לטלפן להזמין, להמתין ובסוף עד שהנשמה כמעט יצאה-יש מרק!

וזהו השיעור של הרבנית, 'עמוד הבית', עם כל הטרחה שמסביב, כאשר המר"ן אומר לה 'עוד פעם לחזור על השיעור'  ו'עוד פעם לחזור על השיעור' הוא ממלא אותה בנחת רוח עצומה.

אז מה הסיפור של המרק בעצם?

קחו עשרה אנשים תנו להם את אותם חומרים ותבלינים, ותבקשו מהם לרקוח מרק.

לכל אחד יצא מרק עם טעם שונה. לכל אחד הסיפור שלו, ה'שיעור' שלו.

המרק שלי הוא מרק של געגועים, מרק מנחם עם זיכרונות ילדות של מחוזות רחוקים ונשכחים, עם ריח של סבתא באופק. בחרתי, כצעד ראשון להיכרות בנינו, לחלוק אתכם את המתכון של המרק הבריא שלי.

מרק ירקות עם עוף וגריסים.

מצרכים:

3 כרעיים (רגל+ירך)

6 כפות גריסים

5 גזרים חתוכים ל4 רצועות.

3 קישואים מקולפים חתוכים לפרוסות לא עבות

6 קוביות גדולות של דלעת

ראש סלרי עם העלים חתוך ל4 חלקים

חבילת שמיר

חבילת פטרוזיליה

בצל בינוני

3 תפוחי אדומה קטנים חתוכים ל-4

חצי כפית פפריקה מתוקה

צלחת של נחמה
צלחת של נחמה

4 כפות שטוחות אבקת מרק עוף ללא מונוסודיום

רבע כפית פלפל.

2 ליטר מים רותחים

אופן ההכנה:

להניח את השמיר, הפטרוזיליה ושורש הסלרי בתחתית הסיר, מעליהם את הירקות, ולבסוף את העופות.

להוסיף ליטר מים רותחים, ובקערה נוספת להניח את אבקת המרק ויתר התבלינים, להוסיף 2 כוסות מים, לערבב היטב ולהכניס לסיר.

להוסיף את יתרת המים הרותחים.

להוסיף את הגריסים ולהביא לרתיחה בערך כעשרים דק', לאחר מכן להוריד לאש נמוכה למשך ששעה נוספת.

המרק טעים יותר למחרת ועשיר מאוד.

אני נוהג להוציא את העלים והבצל כאשר המרק מוכן.

תהנו.

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY