הכי גדול שהיה כאן?

בלי יתד בליגות הגדולות. סמית' במדים הירוקים
בלי יתד בליגות הגדולות. סמית' במדים הירוקים

 

מכבי חיפה תארח היום (שישי, 14:00) את האלופה, הפועל ירושלים ואת האקס, דונטה סמית'. הפורוורד, שבשלוש עונות בישראל לקח שתי אליפויות ופעם אחת סיים כסגן, עשה זאת מבלי ללבוש את המדים של מכבי תל אביב. האם מדובר בזר הכי טוב שצמח פה?

היסטוריה. זו המילה שמתארת את מה שעשה דונטה סמית' בשלוש עונות (וקצת) בישראל. הזר הראשון (והיחיד עד כה), שזכה באליפות עם שתי קבוצות שונות בארץ שאינן מכבי תל אביב. עזבו את זה, בשלוש שנותיו בישראל הבחור לקח שתי אליפויות וסגנות. הפורוורד האמריקני, שיגיע היום (שישי, 14:00) להיכל רענן כץ, יחד עם הפועל ירושלים חגג בשבוע שעבר יום הולדת 32. הוא הגדיר עצמו כסוג של "ווינר", אחד שלא יודע איך מפסידים. תשאלו באוסטרליה, פורטו ריקו, ונצואלה וגם פה בישראל, ויגידו לכם אותו דבר. הרי חמש אליפויות בארבע מדינות שונות לא הולכות ברגל. אבל, וזה אבל חשוב, את כל אלה השיג סמית' בליגות שרחוקות מעניין הציבור. ב-NBA הוא לא הצליח לתקוע יתד, למרות שבמשך שנתיים היה רשום כשחקן אטלנטה הוקס. גם באירופה אין לו שום הישג להתגאות בו, אפילו לא ביורוקאפ. תשאלו ברוסיה, איטליה וספרד, שם כנראה אפילו לא ידעו מי הוא.

אז האם מדובר באחד השחקנים הטובים שהיו כאן, או שבסך הכל מדובר בשחקן מוכשר, שניצל את שיטת הפיינל פור, וחולשת הליגה? בעוד כמה שעות הוא חוזר לחיפה למפגש מול האקסית, בה כיכב במשך שנתיים. רגע לפני, זו הזדמנות טובה לתהות: האם סמית' מעדיף להיות ראש לשועלים במקום זנב לאריות?

טל אבריאל, הפרשן ודובר מכבי חיפה בעבר, חושב שהאמת היא איפשהו באמצע: "סך הכל זה שילוב של שני הדברים. בשנתיים שלוש האחרונות יש ירידה ברמת הכדורסל. יש לא מעט משחקים שקשים לצפייה. מצד שני, דונטה סמית' יודע לנצל את היכולת הפיזית הגבוהה שלו בליגת הסמול בול שלנו. הוא יודע לשחק מצוין עם הגב לסל".

הפעם הוא יהיה באדום. סמית מול טפירו והפועל י-ם
הפעם הוא יהיה באדום. סמית מול טפירו והפועל י-ם

לגבי מקומו בספרי ההיסטוריה של הכדורסל בארץ הקודש, אבריאל אומר בפה מלא: "מדובר באחד השחקנים הכי טובים ששיחקו כאן אי פעם, אבל לא הכי טוב. שחקנים כמו אנטוני פארקר, שאראס וקווין מגי התחרו ברמות הגבוהות ביותר באירופה. הם היו טובים יותר".

אבנר יאור, מאמן קבוצת הנוער של מכבי חיפה, מצטרף לדברים: "דונטה הטביע את חותמו פה. מבחינה מקצועית, הוא בהחלט יכול להימנות בין השחקנים הטובים ביותר. מהצד אפשר לראות עליו שהוא ווינר גדול".

ועכשיו, נשאלת השאלה, אז למה באמת סמית' לא הגיע לרמות הגבוהות ביותר, לפחות באירופה. שחקן שזולל תארים קבוצתיים ואישיים (שחקן העונה בפורטו ריקו לשנת 2012, שחקן העונה בישראל שנתיים לאחר מכן), היה אמור, לכל הפחות, להתמודד על תואר אירופי נחשב. היכולת קיימת, מסכימים כולם, אבל האופי הנחוץ אולי לא. רבות דובר על אופיו של האיש, ותקרית הציוץ המרומז (או שלא) נגד ההנהלה של מכבי חיפה והאצבע המשולשת לכיוון הקהל שלו בירושלים, גרמו לאנשים לחשוב שאולי רק פה מקלים ראש במעשים האלה.

יאור מנסה להסביר: "לא בטוח שבמדינות אחרות הוא היה מצליח להשתלב עם אופי כזה. אני חושב שהשילוב עם החבר'ה שלנו, עושה לו טוב. בחיפה היו לו שחקנים כמו גל מקל ועידו קוז'יקרו לצידו, ובירושלים יש לו את יותם הלפרין ובר טימור. החבר'ה שלנו יודעים להכיל, ומצליחים להוציא את הדומיננטיות שלו. אף אחד מאתנו לא מושלם, ובמקרה שלו צריך לדעת איך להשתמש בו ולא להתרגש מהאמוציונליות שלו. צריך לעזור לו, ולא לראות בזה חולשה, ואז דונטה נראה טוב יותר".

אפשר לתהות אם אכן סמית' נעצר במקום, למרות שיאור לא בטוח בזה: "כשדונטה חתם בירושלים, הוא חתם לחוזה ארוך טווח. יש לו התפתחות מאוד גבוהה, והוא קיווה שעם הקבוצה הוא יגיע בסופו של דבר גם ליורוליג. יש לא מעט שחקנים מקבילים בתפקידו, שעשו כאן קריירות נהדרות כמו אנדרו קנדי. הסיטואציה מאוד טובה לו".

אבריאל גם כן מבין למה סמית' עדיין פה: "החוזה שלו גבוה, וכרגע הוא משחק בקבוצה אירופית לכל דבר".

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY