בכנס לרוחניות עכשווית שהתקיים השבוע בחיפה פגשתי את מיכל מעיין דון שעוסקת במיניות שמאנית. היא  גילתה במהלך מחקר שביצעה “שגברים שעברו סדנאות מיניות החלו לאמץ פרקטיקות שהיו מזוהות עם נשים כמו הכלה, קירבה ואינטימיות”. דון מאמינה שגם גברים נתונים למשטור של המיניות שלהם ועם חיבור נכון הם יגלו עוצמה שלא הכירו. מנגד החוקרת עו”ד הילה נדב כרמל, עשתה מחקר על ההיסטוריה של היחס לנשים שמצויים בנידה ביהדות. זה הבהיר לה כי “נידה היא לא רק שאלה של הלכה או נושא ביולוגי היא גם דרך לשליטה של גברים במיניות של נשים”

מיניות מקודשת, כישוף ומדיטציה הם דברים שאולי ניתן לפגוש בהם בפסטיבל רוחניים בעולם אך מי שהגיע השבוע לאוניברסיטת חיפה היה יכול לפגוש ולשמוע על דברים מעין אלו בלב מגדל השן האקדמי. אלו היו נושאי חלק מעשרות ההרצאות בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית שמנסה לתת תיקוף אקדמי ומדעי לעולם הרחב והמשתנה של הניו אייג’ על שלל הקשריו והסתעפויותיו. בין כל אלו היה מעניין לשמוע שתי נשים שחקרו באופן עצמאי היבטים שונים של מיניות האדם. מיכל מעיין דון פמיניסטית שגילתה שההגמוניה הגברית מזיקה לא רק לנשים אלא ואולי אף יותר לגברים עצמם “משטרת הגבריות מגדירה לגבר איך הוא צריך להתנהג. איך הוא צריך להתייחס לעצמו כיצור מיני ואיך לפרטנריות שלו. אני מאמינה שהמיניות הזאת הרבה יותר רחבה. חשוב לי גם לספר לגברים שאין להם בעצם אורגזמה ומה שהם חושבים כאורגזמה לא נכון וגם להם יש את אותה ‘אורגזמה כולית’. גברים שמשחררים את עצמם מבושה, אשמה ופחד סביב ההגדרה שלהם של מה זה גבר. יכולים לגלות מיניות ואורגזמות הרבה יותר רחבות. חלק מזה תלוי בהתפתחות הרגשית, חלק מזה בהתפתחות האנרגיה המינית והיכולת האינטימית וגם באופן מאוד טכני ללמוד להפריד את האורגזמה מהשפיכה”.לתפיסתה של דון המפתח להצלחה ולעוצמה תלוי ברתימה של אותה אנרגיה מינית לכלל הפעילות בחיים “אנו מאמינים שהארוס הוא כוח חיים ותרופה שפותחת תודעה ומאפשר התעלות רוחנית”

לפי מחקרה של עו”ד הילה נדב כרמל , משטור של המיניות קיים גם ביחס של היהדות כלפי נשים שמצויות בתקופת הנידה שלהם “המחקר שלי עוסק בהלכות נידה כתנאי לשליטה במיניות נשית. הנידה אינה רק כלי הלכתי גרידא או כלי פיזיולוגי אלא צריך להסתכל עליו כחלק ממערך מאוד רחב של תנאים תרבותיים ושליטה של גברים וליתר דיוק אותם רבנים שמכתיבים לנשים מתי לטבול ואיך ויש על כך שיח ערני”.  

Comments

comments