לא מרוצה מהתנועה בבוקר

שמח וטוב לב. רענן איילון
שמח וטוב לב. רענן איילון

החיים על ההגה לא תמיד פשוטים למי שרוצה בסך הכל להישאר שמח וטוב לב. בייחוד אם הוא צריך לצאת כל בוקר משכונת כבביר.

אני איש של בוקר. מפגר,אוהב בוקר. ולא סתם, גם אוהב לקום מוקדם, מפגר. אני קם לי מדי בוקר שמח וטוב לב. עד כמה שאפשר להיות שמח וטוב לב על הבוקר. שותה את הקפה עם העוגה או העוגיה או מה שנמצא כרגע בהישג יד והוא עוד לא ישן מדי או קשה מדי והעיקר, הוא מתוק ואין עליו עובש. קורא את העיתון שמחכה לי ליד הדלת ואפילו הוא לא מצליח לשנות לי את השמח וטוב לב למרות מה שכתוב בו שבהחלט אמור לשנות לי את מצב הרוח בצורה קיצונית, אבל לא. תוך כדי מעיר את הילדים, מתארגן ויוצא מהבית. במדרגות אני נושא את תפילת הדרך, שעיקרה תחינה לבורא הכביש שלא יהיו פקקים הבוקר ביציאה מהשכונה וכצפוי, יש פקק כל בוקר ביציאה מהשכונה. אני גר בשכונת כבביר שכונה מהממת של דו קיום וחד יציאה. אין בוקר שלא משתרך פקק לאורך קילומטרים שלא מאפשר לי לצאת ממנה בעודי בשפיותי וכזכור,שמח וטוב לב. בלית ברירה,  אני מעמיס ילד או שניים מאחור, מניע את האוטו ויוצא למאבק היומי עם הנהג החיפאי.

הבעיה העיקרית בנסיעה עם הילדים מעבר לזה שהם רבים על שטחי טריטוריה ומי נשם על מי ומי הביט על מי, היא שאני מוגבל בטווח הקללות שלי. כשאני לבד אין בעיה בכלל ואני מקלל באופן חופשי ואוטונומי את האמא הזונה של הנהג הבן זונה שימות ויקבר בקבר של היטלר השחור. אבל עם הילדים אני בבעיה ועל כן משכלל את היצירתיות הוורבלית שלי לאוצר מילים שמגיע עד לתקופת התנ"ך ולשאר שפות משפות שאפילו איני מכיר. כבר בהתחלת הנסיעה אני נתקל בנהג, "הלא נותן להשתלב", זה שבטוח שאם תשתלב ותצטרף לשיירה שהוא ממילא עומד בה, אבל לפניו, יקרוס עליו עולמו, לכן הוא נצמד לפגוש של הרכב שלפניו שחלילה לא תצליח להשתחל בינהם ובטעות להיות לפניו. אחרי שצלחתי משימה זו אני נתקע אחרי ה"נהגת  המסמסת", זו שביד אחת מסמסת בשניה מתאפרת והשיירה מתקדמת אבל היא נשארת. לאט לאט אני משרך דרכי במעלה הכביש ומגיע לכיכר בה להשתלב ולהכנס אליה משול לנצחון של הפועל במשחק, כלומר, אין הרבה סיכוי. גם פה אני אוזר את כל הכישרון המוטורי שלי ומצליח לעבור את הכיכר רק כדי להתקרב לרמזור ולפגוש את ה"נהג המזדחל", זה שזוחל לקראת הרמזור כדי לחסוך לעצמו את טירחת הלחיצה על הברקס כשהוא בטוח, שבשניה שיגיע, האור יתחלף לירוק והוא ימשיך בנסיעה רצופה, מה שאף פעם לא קורה ומה שמוביל אותי לתכנן בראשי את אלף הדרכים שאני מוציא אותו להורג בעינויים קשים,טיגון בשמן רותח וקיצוץ איבר מינו בנייסר דייסר.

עברתי גם את המכשול הזה ואני נוסע לי שמח וטוב לב, כזכור, בכביש, במעין אשלייה של חופש וחירות רכבית עד שלפניי ,זוחל בנתיב השמאלי ולא מפנה אותו נהג עם רכב חברה .שיש עליו את המדבקה הכי מפגרת בעולם של "איך אני נוהג -התקשר 03-7999007"…אני אגיד לך איך אתה נוהג,אתה נוהג חרא! .מישהו אי פעם התקשר למספר על המדבקה וסיפר להם?..לא.מעולם לא.ולמה? כי אנחנו יודעים שבמדינה שלנו גם זה רק כיסוי תחת ואף אחד באמת לא יתייחס לתלונה שלנו ברצינות ואולי אף יקרעו מצחוק שם מעבר לקו על הפראייר שאשכרה התקשר.

אני כמובן ,נוהג מושלם. אני בטוח שכשאני רואה את השפתיים הנעות של הנהגים סביבי שכאילו מדברים אלי בלי קול, שהם מברכים אותי ומחמיאים לי על אופן נהיגתי המושלם ויוצא הדופן. אמנם עברתי בטסט שלישי וגם זה בפרוטקציה של אבא שלי שהכיר את הטסטר אבל בהחלט נוהג מושלם ועובדה, מגיע מדי יום לעבודה שמח וטוב לב אם כי מעט מרוט. אז אם אתם במקרה נוסעים מאחורי, אל תתביישו, התקשרו 037999007 ופרגנו. הם בטוח יצחקו.

 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY